Cartography ; Scale 6.2:1, Artist's House, Tel Aviv 2008

גלריה יצאה לרחוב: קיר אמן - על חזית בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי בת"א

קרטוגרפיה ; קנ"מ 6.2:1

[חמישה הדפסים תעשייתיים, וציור שמן על בד]

הדימויים המובאים בתערוכה שאולים מתוך עולמה וסביבת המחייה המיידית של חגית שחל. היא מבקשת לנסח מחדש "טבע דומם" ולאתגר את עמדת הצפייה בו.

בגודלם המקורי, שמן על בד, 50x 50 ס"מ, הציורים נראים וידויים. הם מתפקדים כיומן מסע יומיומי, פרטי, חשוף. בעוד בפורמט המקורי הציורים שומרים על אינטימיות ונלחשים בתוך המרחב האישי, הם מודפסים כרפרודוקציות ענק, בהדפסה תעשייתית, בגודל 310x 310 ס"מ, לפי קנה מידה של 6.2:1. הם מופקעים מסביבתם הטבעית, המוגנת, אל המרחב הציבורי, מרחב מרובה משתתפים המזמין לדיאלוג. בתוך מרחב זה, שהוא אינו חלל אמנות קונבנציונאלי, נוצקת משמעותה של התערוכה, בכל פעם מחדש, בכל פעם שאדם מזדמן, אם בכוונה או אם לאו, לרחוב.

על דרך תהליך הניפוח,ה Blow Up אותו עברו העבודות עד לגרסתם כפי שתלויה על קיר הבניין, הדימויים מאבדים את הנימה האינטימית שלהם, מודעים לעין הצופה בהם. הייצוגיות המודעת יוצרת העמדה מחודשת של המציאות עצמה. דווקא על דרך חשיפת הדימויים והוצאתם אל המרחב החיצוני, הם מנטרלים את העוקץ המציצני, מפרקים את המבט ושבים לתפקד כטבע דומם המהווה המשך ישיר לתפאורת הרחוב.

חגית שחל יוצרת קומפוזיציות שהן גם ממשיות וגם מופשטות. הקו שלה מתפתל ונע בין ריאליזם רציונאלי לאבסטרקט אקספרסיבי. שתי תפיסות המציאות האלו, דרך הקו, מתנקזות אל מסקנה ויזואלית אחת המהלכת על קו התפר.

זוהי במקביל פעולה של גילוי והסתרה; התערוכה מבקשת לבחון את מערכת היחסים בין פעולה אינטימית, "קטנה", אל מול פעולה אקסהיביציוניסטית, "גדולה מהחיים" אשר מאתגרת את המבט, מתערבת בנוף האורבני ומטביעה בו את חותמה.

שינוי הפרופורציות והוצאת העבודות אל המרחב הציבורי מסמנת אותם כמודל ביחס למציאות. העבודות, כמו מפה גיאוגרפית, מביאות ייצוג דו מימדי, בשינוי קנה מידה, של המרחב התלת מימדי. מעשה ההמרה הזה מקדד את המציאות עליה הוא מדווח ומעצים את הבנת האובייקט, את הגישה אליו.

האנתרופולוג לוי-שטראוס (החשיבה הפראית, ספריית פועלים) טען שאמנות מסמנת את המודל כאופן התקשורת היסודי. תרגום האובייקט לאמנות או ייצוג מחייבת גריעה כמותית של מספר תכונות. הפשטה זו מאפשרת תפיסה ב"מבט חטוף", מה שמפצה על אובדן הפרטים ומצליח להעביר את המסר באופן מיידי.

עוצמתם של הדימויים נובעת באופן פרדוקסאלי דווקא מפשטותם ושבריריותם.

ניר הרמט